פרק 6: המעבר לחולון – מתוך "ללא מורא"/ יפה גולן

הרבה דירות והרבה יותר שנים חלפו מאז עזבתי את כפר שלם. בשנת 1960 עברנו לחולון ועדיין חרוטה כנגד עיני תמונת שטיפת הכלים במטבחון שלנו, מול ברז הנחושת הענקי, חורק ודולף מבסיסו, ולצידו משטח עץ רקוב ששימש כיור. פחד נוראי היה מלווה אותי בדרכי למטבחון החשוך והקר, שהיה מרוחק מצריף המגורים. הייתי משוכנעת אז, כי כך בדיוק נראה הגיהנום. שם, בתוך הפחד, נולדו שיחותי עם אלוהים. פניתי אליו ישירות, ביקשתי בקשות. בטוחה הייתי משום מה, כי עוד מעט יענה לי, ייתן לי סימן, ובעיותי ייפתרו.

גם שנים רבות לאחר מכן, בסיטואציות שונות לחלוטין, היתה מציפה אותי תחושה זו של סיוע אלוהי; ודאות של אדם היודע כי כוח גדול צופה בו, מכוון אותו. גם היום, בהיותי אשה מבוגרת ובעלת נסיון חיים לא מבוטל, אני נזכרת בכוחות הנפש הגדולים שהיו לילדה הקטנה שהייתי, בערבים ארוכים וחשוכים מול הכיור המלוכלך.

מצבנו הכלכלי המשיך להיות רעוע ועול מלאכת הבית כולו נפל על כתפי. אחותי הגדולה כבר היתה נשואה, בעוד אחותי השנייה, אשר עבדה בעבודות מזדמנות, סייעה בפרנסת הבית. שנאתי להיות במטבח, להדיח את הכלים של כולם, אך ידעתי שאו אני או אמא נבצע את המלאכה, ולא רציתי להוסיף על עייפותה.

כל בוקר הייתי קמה, מנקה ומסדרת את הבית לפני לכתי לבית הספר. רק כאשר סיימתי, הייתי יוצאת ללמוד. מדי שבועיים, כשאמא היתה מגיעה מהשוק, היינו ממתינים בשקט עד שתרוקן את הסלים. את הדברים היקרים, הנחשקים ביותר, היתה נועלת בארון שבתוך המזנון, ואם היתה משאירה משהו בחוץ, תוך חצי שעה היה נעלם. תמיד היינו רעבים, לא מחמיצים אף הזדמנות לזלול.

בוקר אחד, בדרכי חזרה מבית הספר, נעצרתי בלי לחשוב ליד ביתה של שרה, ידידת המשפחה. ידעתי היטב כי המקרר בביתה, כמו תמיד, מלא בכל טוב: ירקות, פירות, גבינה, זיתים, חמוצים, בשר ומה לא. ידעתי גם כי בעלת הבית יוצאת בבקרים וחוזרת רק בשעות הלילה. חלון ביתה, שהיה די נמוך, נפתח בקלות. טיפסתי פנימה. "מה את עושה כאן?" שמעתי את קולה של שרה אשר כנראה חזרה במפתיע. מבוהלת, שלפתי את התירוץ הראשון אשר חלף במוחי, "באתי לקחת את כלי החלב על מנת למלא לך אותו," עניתי מהר. "אני לא זקוקה לחלב," ענתה ולא הוסיפה, נמנעת מלהביך אותי. ברחתי הביתה בריצה, מבוישת וחרדה. למחרת קראה לי אמא. "יפה, אני יודעת שלא הלכת לשם בשביל החלב," אמרה בשקט, "להבא, אם את רוצה משהו, בקשי ממני ואני אשתדל להביא לך."